<h1>ספר הבתים הלכ' ק"ש שער שלישי ס"ו</h1>
<h2>דף יג:</h2>
מי שהיה מהלך על רגליו עומד בפסוק ראשון והשאר קורא כשהוא מהלך, לר"ם. ורבנו האיי פסק שמהלך צריך שיעמד עד על לבבך, ולא משום כונה אלא כדי שלא תהא קריאתו עראי, וכן כתב הראב"ד. ודברי הר"ם עיקר. יש מי שכתב מי שדעתו מיושבת עליו אין צריך לעמוד אלא בפסוק ראשון, אבל מהלך שאין דעתו מיושבת צריך לעמוד עד על לבבך כדי שתתישב דעתו. יש מי שפסק שאם היה רוכב על גבי בהמה צריך לעכב הבהמה עד שיקרא פסוק ראשון בכונה. ודבר של טעם הוא. ויש מי שאמר שצריך לירד. ולא נתברר לי.
